סיפור תמר ויהודה מופיע בספר בראשית, פרק 38, והוא אחד הנרטיבים המסקרנים בתנ"ך. במרכזו יהודה, אחד מבניו של יעקב, ותמר, אשת בנו. לאחר מותו של בנו הראשון של יהודה, ער, שהיה נשוי לתמר, היא ניתנה לבנה השני של יהודה, אונן, בהתאם לנוהג של נישואין. אונאן, שלא היה מוכן להוליד צאצאים לאחיו שנפטר, נפגע גם הוא על ידי אלוהים. יהודה, שחשש למותו של בנו הצעיר, שלח, היסס לתת אותו לתמר, והותיר לה אלמנה בבית אביה, תוך הבטחה שבסופו של דבר, היא תתחתן עם שלח. תמר, שהבינה שיהודה לא מקיים את הבטחתו, החליטה לפעול להבטחת צאצאים מיהודה בעצמו. היא התחפשה לזונה וישבה ליד הדרך שבה יעבור יהודה. מבלי לדעת שהיא תמר, יהודה שכב איתה והבטיח לשלוח לה תשלום. כמשכון, היא לקחה את החותם, החוט והמטה שלו. מאוחר יותר, כאשר נודע כי תמר בהריון, היא הואשמה בזנות, ויהודה ציווה לשרוף אותה. עם זאת, תמר הפיקה את החותם, החוט והמטה של יהודה, וגילתה שהוא אבי ילדיה. יהודה הכיר בצדקתה, ואמר: "צדיקה היא ממני" (בראשית ל"ח, כ"ו). תמר ילדה תאומים, פרז וזרח. פרז הפך לאחד מאבותיו של דוד המלך, ובכך המשיך את השושלת המשיחית. סיפור זה עוסק בנושאים של צדק, מוסר, משפחה והמשכיות השושלת, הממלאים תפקיד משמעותי בהיסטוריה המקראית של העם היהודי.

 שנה: 2012
 חומרים: שמן על קנבס מתוח על מסגרת עץ
 גודל: 170 \ 110 ס"מ
 הסצנה בתנ"ך: בראשית ל"ח:18